ביהמ"ש דחה בר"ע בסוגיית שכר טרחה בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת דותן) מיום 20.9.07 בבר"ע 1607/07 בה נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (השופט ברנר) מיום 8.3.07 בת.א. 61032/05.

ב.        (1) המשיב 1 הגיש בבית משפט השלום תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקש ומשיב 2, לתשלום שכר טרחה. לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית הועלתה טענה לפיה סעיפים מסוימים בתצהירו של המשיב 1, הנוגעים לעילת שכר ראוי, מהווים הרחבת חזית ביחס לטענות שהועלו בכתב התביעה. ביום 1.2.07 קיבל בית משפט השלום את הטענה, אך התיר הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, ומשהוגשה הבקשה קיבל אותה בהחלטתו מיום 8.3.07. כנגד החלטה זו הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור, בה נטען כי לא היה מקום להיעתר לבקשת התיקון כיוון שמשמעותה הוספת עילה חדשה, משום שהבקשה הוגשה בשיהוי, ומשום שההליך מתנהל בסדר דין מקוצר בעוד שהעילה שנוספה אינה מסוג העילות הנידונות בסדר דין זה.

           (2) בהחלטה מיום 20.9.07 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לאחר שקבע כי הגשת הבקשה עמדה בתנאי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, וכי לא נפגעו זכויותיו של המבקש בהליך. מכאן הבקשה דנא.

ג.        (1) המבקש טוען כי בקשתו של המשיב 1 לתקן את כתב התביעה היתה בחוסר תום לב, מתוכננת בכוונה תחילה להשמיט את עילת השכר הראוי מכתב התביעה המקורי ולהוסיפה לאחר מכן לשם השגת יתרון דיוני בדמות סדר דין מקוצר. לטענתו, שאלת תום הלב של המשיב 1 לא נבחנה כלל על ידי שתי הערכאות הקודמות.

           (2) הוגשה (בלא שנתבקשה) תשובה מטעם המשיב 2  (אחי המבקש) התומך בבקשה (החתומה על ידיו, הגם שהוא מיוצג על-ידי עו"ד משה מנדל). הוגשה (ביום 9.1.08) בקשה מטעם המבקש לעיכוב דיון בהוכחות בבית משפט השלום (בקשה שנדחתה על-ידי בית משפט השלום). הדיון קבוע ליום 17.1.08.

ד.        (1) לאחר העיון אין בידי להיענות לבקשה. העניין נשוא בקשה זו אינו מעורר כל שאלה ציבורית או משפטית החורגת מתחום המחלוקת בין הצדדים, המצדיקה התערבותו של בית משפט זה כערכאה שלישית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)).

           (2) ועוד - המדובר במשפט המצוי בעיצומו, שביתר שאת לא יטו בתי המשפט שלערעור להתערב בו, לא כל שכן בגלגול שלישי, כפי שכותב המחבר ד"ר ש' לוין (תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט - 1999) סעיף 185 בעמ' 181-180:

"נטיית בית המשפט העליון שלא להיעתר לבקשת רשות לערער בגלגול שלישי תהיה חזקה ביתר שאת כשהבקשה סבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור לאחר נטילת רשות על 'החלטה אחרת' של בית-משפט השלום. כאן השיקול שבית משפט השלום טרם סיים מלאכתו ומדובר בפסק-דין שעדיין אינו מכריע בזכויות בעלי הדין הוא בעל חשיבות רבה ומקטין עוד יותר את הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשה. הדברים הם כך ביתר שאת כשמדובר בבקשת רשות לערער על 'החלטה אחרת' של בית המשפט המחוזי שדחתה בקשת רשות לערער על 'החלטה אחרת של בית-משפט השלום."

לא למותר לציין בהקשר זה, כי ככל שיהא ערעור על פסק דינו של בית המשפט, לא ננעלה הדלת להשיג גם בנושא דנא (המ' 645/79 סטלה שרות מכוניות בע"מ נ' חברת נתיבי איילון פ"ד לה(3) 437 (1981) 443-442, מ"מ הנשיא (כתארו אז) י' כהן; ח' בן-נון, הערעור האזרחי (מה' 2 - 2004), 335-334; מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, מה' 15, תשס"ז - 2007, ד', 1276).

           (3) אין חולק כי משהוגשה התביעה בסדר דין מקוצר, שונה מצבם של הנתבעים (המבקש והמשיב 2) מזה שבתביעה בסדר דין רגיל (ראו רע"א 10247/03 ש. נ. גימורים בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (לא פורסם, 2005)). עם זאת, חזקה על בית משפט השלום בנהלו את הדיון שיוודא, כי זכויות מי מן הצדדים לא ייפגעו עקב ההחלטה על תיקון כתב התביעה.

ה.        לא אוכל, כאמור, להיעתר לבקשה.

           ניתנה היום, ט' בשבט תשס"ח (16.1.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    רש +מפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: